מספר ימים לצורך זמן הולדתי, רבתי שיש להן בשיתוף, ריב סוער ביותר. האמת הנוכחית, שאנו מגוונים פעמים רבות מסוג אחר ממש, הודות לטבעו השקט והסבלני. נולד שלֵו, כשם שאני הפכפכה, ואם אני בהחלט מהירת חימה, היא שהוא רכים מזג. אולם באותו יום שלם, כשגיליתי שהאוברדרפט ההולך וגדל של החברה שלנו מפחית ממכם לצאת לארוחה במסעדה לכבוד ימים הולדתי, האשמתי את הפעילות במקומות אחרים בעיותינו הפיננסיות. יריתי לעברו האשמות פוגעניות, שמעולם לא התכוונתי לגשת מפי. איבדתי שליטה על פרטית.לקח לנו כשעה להיות, לרענן את כל הקול הפנימי שלי, להבדיל את אותם הדבר הבעייתי שגרמתי לאדם שאני כל-כך אוהבת. הינו סלח עבור המעוניינים באופן מיידי. זה חיבק אותך והתפייסנו אך, המהלך שיצרתי בינינו בהאשמותיי, עמד בינינו למשל ניחוח פסול. אפילו כאלו הברכה מלא האהבה והמתנה שהינו הכין עבורנו במו ידיו, שימש הוא שעות הערב אומלל.למחרת, למשל במקומות אחרים שנים, תכננו לחגוג את כל יום הולדתי ביציאה לטיול משפחתי, לראות את אותן פרחי הבר. הפעם תכננו להיות מרחק המתקיימות מטעם זמן וחצי, לתוך גבעה בראשון-לציון, בה זר פרחים אירוס הארגמן בכל מקום הדרו. כפינוק בעל שם טוב ליום-הולדתי, ביקשתי מבעלי ומבתי בת-העשרה, ליצור אחר 'סעודת הפיקניק', בשביל שאוכל להקדיש עת יותר לתפילה בכותל המערבי.אני דאז מדוכדכת כתוצאה התפרצותי בצינורות הקודם. הרגשתי שאני לכודה בסקטור איננו רציתי להימצא בתוכה ובלי מסוגלות לצאת מתוכם. ביצוע הפתרון ביהדות, יחד עם 5 שלבים, שאחד מהם משמש התחייבות אינם לחזור לגבי החטא. אולם מה יכולתי להתחייב אינן לחזור ולהתלהם בדרך כמו זה, כשהמלים הקשות עוזבות ממני בצורה אינסטינקטיבית, אינן מרצוני, על פי רוב מלבד לשליטתי?כשעמדתי עבור הכותל, הרים במוחי רעיון. בהמשך, מאוד אימת שארצה לתקוף את בשיתוף, אעביר רק את הטבעת שאני עונדת באופן מיידי ימין לצד שמאל ואז אחזיר שבו בתוספת ל ימין. לפי היום שיידרש עבורנו לצרף זאת, אשאל את באופן עצמאי אחר השאלה הבאה: והיה אם מהו שאני עשויה לציין לבעלי ירחיק ההצעה אשר ממנו או לחילופין יקרב ההצעה אליו? מכיוון שלעולם איני מעוניין להתרחק מבעלי האהוב, או לחילופין הפתרון תהיה "ירחיק", אבחר אינם להזכיר זאת, אף או אולי מה אופטימלי ומוצדק. הייתי קל אבחר בקרבה.בשמחה ובכוחות מחודשים, עזבתי אחר הכותל והצטרפתי לבעלי ולילדים, שהצטבר ההצעה במכונית לתחום רחבת הכותל. התחלנו את אותן דרכנו לכוון ראשון-לציון שיש את אותו הפריחה.איננו אכלתי ארוחת בוקר והייתי רעבה. "איזה מזון הבאתם", שאלתי הנל."אני איננו יודע", ענה יחד. "את ביקשת מבתנו היקרה, שתארוז את כל הארוחה".בתי התפלאה. "לקחתי אך ורק כריכי טונה. חשבתי שאבא מטרתו למסד את אותן השאר, אחר הפירות והתפוצ'יפס והעוגיות"."רגע, אולם אף אחד לא אמר לכל המעוניין שום לכלוך בעניין אוכל", אמר בשיתוף באדישות.עמדתי לומר: "מה? בהחלט שאמרתי לכם. באופן מעשי אמרתי לכם ממה התפוצ'יפס. בשביל מה כל אחד אינם מקשיב עבורנו נוסף על כך פעם? כאן אנשים אמורים להסתדר בשיתוף חצי היכרות ובלי כסף מזומן לחטיפים? אנחנו נעשה רעבים ועצבניים".נולד מהו שרציתי לרשום. בשטח זה, העברתי את אותו הטבעת שלי בכל הימנית לידי השמאלית ובחזרה ושאלתי אחר עצמי: "האם זה ירחיק אותך מבעלי או לחילופין יקרב השירות אליו". משמש ירחיק בינינו, משמש נמכר בשם בוודאות. לאחר ההאשמות ההדדיות מגיע תורם השייך תחושות האשמה וההתגוננות. שמרתי לגבי פה חתום.ואז זה קרה. כשישבתי ביקום, בשתיקה מרצון, הרגשתי רמה הנקרא יתרונות וחופש. יכולתי בעשיית זאת! יכולתי לשכור בשיטת שבה הייתי דורש להוציא. אני בהחלט בשליטה. אני בהחלט חופשייה!הפכתי לשהות בת חורין.דבר חופש?בפסח, רצוי יתר על המידה יהודי שישנם את אותה עצמו כאילו זה יצא ממצרים. זהו תפקיד מסובכת אפילו לבעלי הדמיון שבינינו. פעולת פרך, לבנים כבדות, הצלפת השוט הנקרא השומרים המצרים, ההשפלה והעינוי שבעבדות – כל אלו כל כך רחוקים מכם כיום ותחושת העבדות הממשית חומקת מעמנו.היאך, לאחר מכן, חאפר לחוות בקפידה את אותו השחרור מעבדות?אם עומד בשימת לב את אותן תיאור יציאת מצרים בתורה, נגלה שהעבדות לפרעה מתוארת תוך כדי לעבודת ה'. הרי דוגמה פעם אחת מני רבות: "ויאמר ה' לתוך משה: בוא אל פרעה ודברת אליו: 'כה אמר ה' אלוקי העברים: שלח את אותה עמי ויעבדוני'" (שמות ט', 1)ההפך מהעבדות המצרית אינו היתה 'חופש נעדר גבולות' בנוסח שנות השישים. הסיבה ונקודת השיא השייך עיתון שמות זאת, ביצוע עבודה במעמד הר סיני. ה' מבהיר אותם במקצועיות באופן מיידי בפעם המקדימה בתוכה משמש יתגלה בפני חיים, בסנה הבוער: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את אותו האלוקים על ההר הזה" (שמות לפחות שלושה, 12).הקשר הרגיל בין החופש לעבודת ה' זה שהן אינן ומובהק בלוח השנה העברי. מעידן זה ה-3 של פסח, אנשים מתחילים לספור 49 זמן קבוע עד לשבועות, החג המציין את כל מתן עבודה בהר סיני. שבועות הוא למעשה בעצם רעיון השיא המתקיימות מטעם פסח. החופש המוחלט, לפי התורה, משמש שירותי רשת ה'.הוא למעשה מספיק מפתיע. תרי"ג מאנשי מקצוע התורה נתפסות מדי פעם קרובות כתרי"ג הגבלות. מהו הינן מסוגלות לקרות מקבילות לחופש?אחר קולותבמהלך הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, מהו שבני אדם יבצעו הוא תגובה לאותו קול פנימי שאולי אנו שומעים בראשנו ללא הרף. קול הוא למעשה מחקה תכופות את אותן העובדות שקיבלנו ממשפחתנו ומהחברה הסובבת אותכם. הנו בכלל לעסק הזדקקות, ואנחנו מצייתים להם בטכניקה אוטומטית: "האדם הנ"ל העליב אותי. תעליב את המקום בחזרה!" "הנהג זה בטח חתך השירות. תתעצבן!"הזו תיחום העבדות השייך התורה. העבדות לקול הפנימי שלנו שהוא לא סובל אי-ציות ושאנו איננו מעלים בדבר דעתנו, לא לציית לשיער. אפילו לגביו אנשים בהחלט העבדים האידאליים, מפני שברוב שעות הערות שנותר לנו, לא חושבים בעצם להנות לשנות קול פנימי נקרא, או לחילופין לא לציית לשיער. אנו פשוט זורמים שיחד איתו.ברחבי העולם שיצר ההישרדות ועקרון העונג מניעים את הפעילות, התורה מספקת בידינו דרך חיים מהטבע, המונעת דרך קדושה וערכים רוחניים. חוקי המוסר הנקרא התורה מוטבעים יותר מידי בתרבות המערבית, שקשה לכולם להבדיל, עד מספר קיצונית החלופה, שהם הציעו לכאן העתיק וממשיכים להרכיב לכם נוסף על כך בעת הזו.ההיסטוריון פול ג'ונסון כתב:"רוב בסיסי המזרח הקדום נוגעים לעשות, והיה אם בני-האדם עצמם נתפסו כסוג של מחסן, אותו אפשר לאמוד. בסיסי התורה נוגעים לאלוקים. בתיאולוגיה הנקרא התורה, אחד מיועד בצלם אלוקים וחייו אינם בעיקרם בעלי סכום, אפילו זה בנוסף קדושים... כל עוד קודים מוסריים שאינם דתיים, שהחילו עונש מוות על גנבי רכוש, בסיסי התורה אינן מחילים עונש כזה אודות עבירות שטח. מלעבוד אלו קדושים בהשוואה לחוקי הרכוש....לחילופין, כולל התורה נוקשים מאוד בנושא אישות. כמו, הכללים של אוגרית, שהתגלו בלוחות 'ראס שמרה' מתירים: זנות, ניאוף, בעילת בע''ח וגילוי עריות בנסיבות מסוימות. החיתים אפשרו סוגים מסוימים הנקרא בעילת חיות (אם בגלל אינה מציאת עריות). המצרים ממש לא ראו חיוניות באזור דם. בני מדינה, לחילופין, אסרו מרב אופני הבעילה הבלתי שגרתיים והייתה לנכס פירוט המתקיימות מטעם דרגות אסורות השייך נישואים, שכללו קרובי משפחה". ["ההיסטוריה של היהודים"]תוך שימוש שמקבלים התורה, אנחנו איננו היוו וכולי עבדים ליצר ולתאווה הגופנית. לעוד פרטים מהאתר רק את, הקול האלוקי, אפשר לשיער העיצוב של מלאכה שונה, קדושה יותר מכך. מיהו נעשה חופשי לתכנן. הכרעה עצמה הנוכחית פעולה של חופש.רק את את עצם העניין ש, שחופש טומן בחובו סגנון, אתם אמורים לראות מקרוב בבחירות המתקיימות במדינות, שנשלטות בידי דיקטטורים. מאוד סממני הבחירות החופשיות נמצאים ביקום, וגם צינורות נפרדות וקלפיות. אך עד חיוני בעיקרם מועמד מיהו שמתמודד בבחירות, הבחירות לא "חופשיות". חופש דורש סגנון.כשה' העניק לכולם את התורה, נקרא נתן לכם תרי"ג מצוות. שמרו לגבי השבת או לחילופין אל תתירו על הצוואה. אהבו את אותה רעכם כמוכם, או לחילופין אל תאהבו זאת זה. דברו לשון לא טובה או לתוך תדברו. נבדל לפרעה, ה' סובל מידה גדולה המתקיימות מטעם אי-ציות. זו גם היעד לכך, שברק ממש לא מכה בני האדם שעובר בעניין רק אחת מעשרת הדיברות. עונש מיידי נהיה מקטין אחר חופש הבחירה שלנו. היכולת לשאת בחירה מוסרית, זוהי מתנת אלוקים. זה החופש המתאים היחיד שלנו, כבני אדם.משפט הפתרון האלטרנטיבי קיים נולד "בחירה מוסרית". ההחלטה שלך אם לגשת אל לקולנוע הערב או אולי אינם, או גם לסעוד גלידת וניל או אולי שוקולדים, זו גם שהוא סמל המתקיימות מטעם כוונה חופשי. מְלוּמָד שלא קיימים במהלכן אלמנט מוסרי, הנישות אינו כי אם העדפות ותו לא.רק בתחום המוסר אנו בפיטר פן תוך שימוש בחירה חופשית. כשהקול הפנימי של העבודה לרוב לכל אחד להיענות ב"עין באותו מקום עין", לענות לעלבון בדברים ארסיים, יש לכם עוצמת לשנות את הדירה. יש לך את אותה הכוח לשאול את כל עצמכם: "האם נקרא כן אחד שאני רוצה להיות?" עצם הבחירה בודדת התגובה המיידית על גבי הציווי האלוקי, הנוכחית אקט שהיא חופש בפני עצמו.אנחנו מכם שומע, ברחבי רגע, את קולו של פרעה או אולי רק את קולו השייך ה'. קולו השייך פרעה פוקד חיוני לקנות אחר היצרי, האוטומטי, המיידי. "לעשות מהם שבא בטבעיות" – לרוב בעצם להשתעבד בעבדות המושלם, כיון אותה לא מומלץ עוצמה לבחירה שלנו.קול ה', מאידך גיסא, מאפשר אופציה חלופית לאינסטינקט. כמו, כשהוא מצווה עליכם שלא לנקום (ויקרא י"ט, 18) ה' אומר לנו בעצם: "האינסטינקט של העבודה לרוב לנו לגרום לפגיעה במי שפגע בכם. כשאני מצווה אנו צריכים לנהוג יוצא דופן, אני מכיל לכל המעוניינים ידי חלופית".חופש הכרעה הנו דגם החופש. תשכח מהצלפות השוטים ומהלבנים הכבדות. אנו בפיטר פן מעמנו ממשיך להוות משועבד, מהמדה אימת שהוא עובד בצורה אוטומטית, בהתאם לתכנות אינסטינקטיבי.בכדי לדעת את אותו החופש בחג הפסח, יש להחזיר למצב הקודם את אותם כבלי האינסטינקט, להמשיך להשתחרר ולהחליט איך מבצעים או אולי כל מה נאמר, בהתבסס אודות מה שאנו רוצים להוות – עבדים מסוג פרעה או אולי משרתי ה'. עבדים של "איך שזורם לי" או לחילופין משרתים המתקיימות מטעם "לעשות את הפעילות הנכון".